רושם רישומי

2017 אירוע פרפורמטיבי של רישום, פרי קולבורציה בין האמנית הפלסטית שלומית גולדפינגר ואמנית הפרפורמנס עלית קרייז

משחר ההיסטוריה נמשכו ציירים לתאר את גוף האדם ואת המבע האנושי. מודל באומנות לא רק מהווה רפרנס ויזואלי לגוף אנושי, אלא אף יכול להוות השראה , מוזה בלעדיה עבודת האמנות לא תתקיים. למרות תפקידם המשמעותי בתהליך היצירתי, נשארים לרוב המודליסטים אנונימיים, סובייקטים לא מוכרים ואילו האמנים זוכים בהכרה על יצירת האמנות שנוצרה בהשראתם.

אירוע הפרפורמנס 'רושם רישומי' שאף לבחון את הקשר בין מודל וצייר, בין אובייקט וסובייקט, ולערער על המערכת ההיררכית המקובלת בעולם האמנות. המטרה היתה לבחון מה קורה לתהליך היצירתי כאשר מוענקת למודל- המוזה, מלוא הבמה, תוך ביטול האנונימיות שלו, ומושם דגש על הקשר האנושי והאינטראקטיבי בין מודל וצייר.


פרטי האירוע

אירוע רישום אינטראקטיבי בו המודלים נבחרו מתוך מגוון תושבי שכונת נווה שאנן, והיו חסרי ניסיון בתחום. המודלים נבחרו מראש על ידי היוצרות, אשר נפגשו איתם ולמדו על קורות חייהם. האמנים הרושמים נרשמו מראש לאירוע חלקם היו אמנים מקצועיים וחלקם קהל סקרן מהשכונה או מחוצה לה.

במהלך האירוע עלית קרייז שאלה את המודליסטים שאלות לגבי עולמם ונשמעה ברקע מוסיקה שנבחרה על ידם, במטרה לחקור את השפעתם של אלה על תהליך הרישום.

האינטראקציה בין הקהל הרושם למודליסטים, טשטש בהדרגה את הגבול בין הרושמים למודליסטים ונושאים כמו הדדיות, קשר, התבוננות, שינוי נקודת מבט, הפכו למרכז האירוע.

בגמר תהליך העבודה הוחלט בהנחיית הפרפורמרית מה ייעשה עם הרישומים, האם יינתנו לדוגמן כסגירת מעגל של תהליך האינטראקציה שנוצר בינו ובין הרושמים? יישארו בידי האמן? יוצגו בחלל כעדות חזותית לאירוע שהתרחש?

קהל הצופה באירוע מבחוץ (שלא השתלב בין הרושמים) היה עד לתהליך האינטראקטיבי החברתי בין קבוצת הרושמים לקבוצת המודליסטים, ובחן אינטרפרטציות שונות של רושם ראשוני.